טיול אופנועים בשבת לים המלח

30/5/2020

הגיע סופ”ש, אפשר סוף-סוף לצאת מהבית, ואנחנו מתארגנים על טיול אופנועים בשבת הקרובה.
הכיוון שמסתמן הוא מסלול המשלב נקודות עניין באזור ים המלח.

פעם ראשונה אחרי שלושת חודשי קורונה שאנחנו יוצאים לטייל על האופנוע (בפעם הקודמת רכבנו אל שמורת הטבע עין חמד) . הפעם יוצאים לדרך 4 זוגות חברים על 4 אופנועים.
בתחנת הדלק הקרובה אנחנו פוגשים קבוצה של מועדון מכוניות מוסטנג בדרך לטיול בכביש 10.
הבעלים שלנו מסתכלים על המכוניות בהערצה. אנחנו, הנשים, מסתכלות על הנשים במכוניות בקנאה.
“תראי איך הן מסודרות, עם איפור, וכל שערה שלהן בדיוק במקום”.
אומרת אחת ומיד חושבות על השיער שלנו שמאבד צורה בתוך הקסדה.

רוכבים בשקט בנוף המדברי. קריר בבוקר. מזל שזכרתי להביא צעיף.
אפריק סימון שר לי Hafanana בקסדה. החיים יפים.
בירידות של ים המלח אני מתחילה להתחמם.
תיכף נעצור לארוחת בוקר בנקודת תצפית על ים המלח.

ארוחת בוקר בכניסה לנחל תמר

בכניסה למסלול נחל תמר יש תצפית מהממת על ים המלח. היא נמצאת על כביש 25, כ-2 ק”מ מצומת הערבה לכיוון דימונה.

מתחלים לאכול.
” תראה מה זה”, אומר אחד הגברים, “כשאנחנו לבד, זה רק לעלות על האופנוע ולנסוע. עם הנשים צריך לארגן דברים, לסחוב, לסדר בתוך הארגזים. …”
טוב, אז הבאנו אוכל לגדוד. אז מה?
אתה רוצה לעשות סצנה?

ממשיכים בנסיעה על כביש 90 לאורך ים המלח, מדרום לצפון. ים המלח מימיננו נראה כחול יותר. גם כאן רואים את התוצאות של השנה הגשומה שהיתה.
כבר נהיה חם.
מה חם? סחוניה דיל מות ואחותו.

שמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה)

שמורת הטבע עיינות צוקים, או בשמה הידוע יותר – עין פשחה, היא אחת מנקודות העניין בצפון ים המלח, שאנחנו מבקרים בהן היום. השמורה היא פנינת טבע אמיתית. המקום בו אפשר להצטנן קצת מהחום של הרכיבה. יש בה בריכות שכשוך, מסלול טיול מוצל ומסודר לאורך הנחל ועושר של צמחיה וטבע. השמורה מונגשת לנכים, ויש בה גם שירותים וחנות נוחות.

אנחנו נכנסים לשמורת הטבע עין פשחה כדי להתרענן. בכניסה עוצרת אותנו בחורה נחמדה.
” לא עשיתם הזמנה מראש? עכשיו תקופת קורונה, צריך לווסת את כמות המבקרים”.
“פדיחה, לא זכרנו את זה”.
מפה לשם, 2 דקות המתנה למטיילים שייצאו מהשמורה ואנחנו נכנסים.
תכל’ס, גם עם וויסות הכמויות, יש כאן לא מעט אנשים, אבל זה לא מונע מאיתנו להיכנס לבריכה ולהתרענן.

העניין הוא שבסוף חוזרים אל הג’ינס, הקסדה והמעיל.
“מה היה רע לבוא עם האוטו ולהיות במזגן עכשיו?”, אני שואלת את עצמי, ומיד עונה ש-לטייל באופנוע זה לא אותו דבר כמו רכב. ברכב יש יותר מידי הסחות דעת. לא מרגישים את הבחוץ ולא מסתכלים על הנוף באותה צורה.
עד שגמרתי לחשוב, כבר היינו בנסיעה מרעננת לכיוון התצפית על מנזר סנט ג’ורג במדבר יהודה.

אמנם רוב הפוסטים שלי הם על טיולים בארצות הברית, אבל מידי פעם אני כותבת גם על טיולים בארץ, בעיקר טיולי אופנועים. אם בא לכם לקבל פוסטים על מסלולי טיול בישראל, מלאו את הפרטים בטופס.
הכנסת הפרטים תרשום אתכם לניוזלטר שלי “על המזוודות”.
גם אני, כמוכם, שונאת ספאם וחפירות, ולכן שולחת רק כאשר יש לי משהו מעניין.
*תכל’ס, אתם תמיד יכולים להסיר את עצמכם בקליק אחד.

תצפית על מנזר סנט ג’ורג’

בצומת הלידו אנחנו פונים שמאלה ועולים בכביש 1 לכיוון מעלה אדומים. באזור יריחו אני נזכרת בחיוך בנסיעה הקודמת כאן, שמרוב פחד התחלתי לספור מה יש יותר בכביש, מכוניות עם לוחית זיהוי צהובה או מכוניות עם לוחית זיהוי לבנה.
דפנטלי לוחיות זיהוי צהובות.
אבל עזבו, אני כבר לא צריכה מיץ אומץ כדי לנסוע כאן.

מנזר סנט ג’ורג’ (בגוגל: מאר ג’ריס, ג’ורג’ הקדוש) הוא אחד משלל המנזרים בהרי יהודה. זהו מנזר יווני הבנוי על צלע ההר, סמוך לואדי קלט (נחל פרת). נקודת התצפית על המנזר נמצאת מהעבר השני של ואדי קלט, מתחת לישוב מצפה יריחו.

התצפית על מנזר סט ג’ורג’ מוציאה מאיתנו קריאות התפעלות. לא משנה כמה פעמים אני אהיה כאן, תמיד זה יהיה קסום. מבחינתי, זה אחד המקומות יפים בים המלח. הייתי פה לפני שנה. או שלא מגיעים 40 שנה או שמגיעים שנה אחרי שנה. לך תבין.

טיפ: אם אתם מגיעים ביום חול, כנסו לישוב מצפה יריחו (ישוב דתי), שם נמצאת תצפית מרפסת ים המלח. תודו לי אחר כך.

ארוחת צהריים בעין כרם

כבר צהריים וחם. אנחנו ממשיכים ברכיבה לכיוון עין כרם, מתנחמים בעובדה שמעכשיו יהיה קריר יותר.
בדרך לעין כרם אני מרימה את המשקף של הקסדה ומאפשרת לרוח הקרירה ללטף את הפנים. עוצמת עיניים, מחייכת בלב ואומרת תודה. החיים יפים.

ארוחת צהריים אנחנו אוכלים בפונדק עין כרם, מסעדה איטלקית הממוקמת בתוך מבנה עתיק וגדול. אני אוהבת את המקום הזה בגלל התפריט העשיר והמחירים נוחים.

אחרי ארוחת צהריים נופלת עלי עייפות. אנחנו מתחילים ברכיבה הביתה. אני נאבקת עם עצמי לא לצוף תוך כדי רכיבה, מודעת לסכנה שבדבר. מזל שהדרך חזרה הביתה עוברת דרך כבישים עם נוף נהדר. יש לנו ארץ נהדרת.

רוצים לקבל רעיונות נוספים לטיולי אופנועים בארץ? הרשמו כאן בטופס ואשלח אליכם מייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש בנושא.

הכנסת הפרטים תרשום אתכם לניוזלטר שלי “על המזוודות”.
גם אני, כמוכם, שונאת ספאם וחפירות, ולכן שולחת רק כאשר יש לי משהו מעניין.
*תכל’ס, אתם תמיד יכולים להסיר את עצמכם בקליק אחד.

סיכום במספרים:

8 אנשים
4 אופנועים
350 ק”מ
כ-5 שעות רכיבה במצטבר (כן, זה היה מתיש)
ושבת אחת נפלאה.
הכי אהבתי: את השילוב בין מדבר והרים ביום אחד.
הכי שנאתי: את הסחוניה דיל מות. נו, אתם כבר מכירים אותי.

תובנות

• קחו צעיף – קריר בבוקר (מאי עכשיו) ובמהלך הרכיבה נכנסת רוח בין המעיל לקסדה.
• אל תיקחו הרבה אוכל – במיוחד אם נוסעים בקבוצה. חלקו בניכם את התפריט (כי אף אחד לא אוהב שעושים לו סצנה).
• עין פשחה – להזמין מקום מראש בגלל וויסות המבקרים (קורונה וזה).
• עין פשחה 2 – להביא מגבת, בגד-ים וסנדלים עם סגירה (לא כפכפים). ניתן להחליף בגדים בשירותים. הסנדלים הם כדי היכנס למים בלי להתבאס על האבנים.

מסלול הטיול בגוגל