ימים ראשונים – מאריזונה לניו מקסיקו

הפוסט הזה הוא חלק מטיול של 3 שבועות בדרום מערב ארצות הברית,
במהלכו טיילנו באריזונה, ניו מקסיקו, קולורדו, יוטה ונבדה.

לפוסט הקודם – בו תוכלו לראות את מפת המסלול.
הפוסט הבא: ניו מקסיקו – סלעים בצורה של אוהל וחתונה אינדיאנית בבטן האדמה

לוגיסטיקה ומנהלות

טיסות – הפעם טסנו גם חברת אל על בשילוב עם דלתא בהלוך ו US בחזור.

טיסת הלוך היתה עם קונקשיין ב ניו יורק JFK, ומשם עם דלתא עד פיניקס, אליה היגענו בשעה 22:00 עייפים מאוד.

מה שמעניין זה טיסת החזור – מפיניקס טסנו עם US עד ללוס אנג’לס ומלוס אנג’לס טסנו עם אל על טיסה ישירה עד תל אביב.

מאוד חששתי מהטיסה הארוכה (14 שעות), אבל להפתעתי לא היה נורא, מלבד העובדה שבטיסה כזו ארוכה נותנים רק שתי ארוחות, מה שגרם לנוסעים להגיע מידי פעם לעמדת הדיילים ולבקש אוכל. מבאס.

אבל מעבר לכך, נראה לי עדיפה האופציה הזו של טיסה ארוכה וישירה על פני עצירה בניו יורק, המתנה וטיסה ארוכה נוספת.

רכב – הוזמן מטרוולגיטסו. עלות של כ 2200 ₪ לתקופה של 18 יום.

טלפון – התלבטתי רבות אם לרכוש סים לאייפון פה בארץ או לרכוש טלפון פרי פייד בארה”ב או בכלל להביא טלפון רגיל מהארץ עם סים. לבסוף החלטנו לקחת את שני האייפונים ולהביא מכשיר טלפון עם סים ישראלי של 014.

בפיניקס נכנסנו ל AT&T וביקשנו לקנות סים לאייפון שיכלול שיחות וגלישת סלולר. המוכרים בחנות אמרו שאין מצב שסים מקומי ייתן גם שרותי DATA בארה”ב. הסברנו שכתוב באתר שלהם שיש כזה דבר.

התשובה היתה, שבגלל שמכשיר האייפון לא מארה”ב, שרותי ה DATA לא עובדים וזה מנסיון של לקוחות אחרים.

לא התווכחנו ולא רצינו להיות שפן הנסיונות.

החלטנו להמיר את כרטיס הסים של 014 בכרטיס סים של AT&T לצורך הוזלת עלות השיחות בתוך ארה”ב ולארץ.

ימים ראשונים באריזונה

3-4/10/12

הימים הראשונים באריזונה עברו עלינו בבית המארחים שלנו, שם ניסינו להתגבר על הג’ט לג. מסתבר שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת זה קניות. אז נסענו לוולמארט לקנות “רק כמה דברים קטנים” ולויקטוריה סיקרט שבדיוק יצאו במבצע: 7 בקבוקים של קרם גוף או בושם ב 35$. במחיר כזה, חבל להשאיר על המדף.

יום שישי 5/10/12

לקראת הצהריים מתחילים בנסיעה ארוכה (6:30 שעות) מפיניקס, אריזונה לאלבוקרקי ניו מקסיקו, שם עתיד להתחיל מחר בבוקר יום הפתיחה של הפסטיבל הענק בעולם לכדורים פורחים.

יצאנו מפיניקס צפונה על כביש 17 עד לפלאגסטאף (לא, הפעם לא עצרנו בסדונה ולא בכל האתרים והכבישים הנופיים סביבה. בהם כבר טיילנו בעבר).

הנוף משתנה בהדרגה מנוף אורבני לנוף קקטוסים. ככל שמתקדמים, עולים בגובה, ואת נוף הקקטוסים תופסים יערות אורן.

מפלאגסטאף המשכנו מזרחה על כביש 40 לכיוון אלבוקרקי. שלטים אינדיאנים מכריזים בכל פינה על חנויות אומנות אינדיאנית. רק כנסו וקנו. הנסיעה על כביש I-40 עברה בקלות יחסית. עצרנו רק להפסקת אוכל והתרעננות.

בכלל, הכביש הזה הוא אחד היפים בעיני בארה”ב. יצא לי לנסוע אותו לכל אורכו במדינת אריזונה ואני ממליצה עליו מאוד, למרות שהוא כביש מרכזי.

בשעה 21:30 הגענו לאלבוקרקי למוטל אותו הזמנו מראש.

לינה: Sandia Peak Inn באלבוקורקי. יש לו דרוג גבוה בבוקינג ובטריפאדוויזור.

חדרים נקיים, מצויידים במקרר, טלויזיה עם מסך שטוח, חניה בשפע, פן לשיער, בריכה מקורה ואולי היו עוד דברים אבל הייתי עייפה מידי בכדי לבדוק.

בעלת המוטל, בחורה נחמדה ממוצא הודי, הודיעה לנו שבמיוחד לכבוד פסטיבל הבלונים הפורחים היא מגישה א. בוקר בשעה 3:30. במיוחד עבור האורחים שהגיעו לפסטיבל. איזה כיף !!

המסלול שלנו

הצג מפה גדולה יותר

לפוסט הקודם – בו תוכלו לראות את מפת המסלול.
הפוסט הבא: ניו מקסיקו – סלעים בצורה של אוהל וחתונה אינדיאנית בבטן האדמה