הפוסט הזה הוא חלק מטיול של 3 שבועות בדרום מערב ארצות הברית,
במהלכו טיילנו באריזונה, ניו מקסיקו, קולורדו, יוטה ונבדה.
הפוסט הקודם: קולורדו – מדרום לצפון לאורך כביש 550
הפוסט הבא: יוטה האדומה
קניון עם קירות אבן שחורים ו"מעוצבים" כמו מחטים, מתחתיו זורם נהר הגאניסון (Gunnison).
יום חמישי 11/10/2012
בפעם הקודמת שהיינו כאן, הכל היה מכוסה שלג וסגור, מלבד התצפית שליד מרכז המבקרים. הפעם יכולנו ליהנות מכל מה שיש לפארק להציע.
לפארק יש שתי כניסות: דרומית וצפונית, כל אחת לגדה אחרת של הקניון. המרחק בין שתי הכניסות הוא 92 מייל (לדברי הריינג'רית בכניסה וגם ע"פ המפות). בגדה הצפונית יש פחות תצפיות וניתן להגיע לנהר עצמו רק בהליכה ברגל. בגדה הדרומית יש יותר נקודות תצפית וניתן לרדת אל הנהר עם הרכב.אין גשר בין הגדה הצפונית לדרומית.
מאחר שהגענו ממונטרוז (Montrose), ודרכנו הלאה היתה מערבה, החלטנו להיכנס רק לגדה הדרומית ולוותר על נסיעה לגדה הצפונית וחזרה.
בכניסה הדרומית לפארק מתפצל הכביש: ימינה – דרך המובילה אל שפת הנהר, ושמאלה – דרך התצפיות.
הגענו לפארק בבוקר, השמש זרחה אל מול העיניים שלנו בגדה הדרומית ולכן העדפנו להתחיל את הטיול דווקא בירידה אל הנהר ולהשאיר את התצפיות לשעה מאוחרת יותר, בתקווה לצילומים טובים יותר. פנינו ימינה אל הכביש היורד בפיתולים חדים לתחתית הקניון. קירות הקניון נחשפים אלינו מקרוב מאוד וההתפעלות גדולה.
בכל מקום כתוב שרכב מעל 22 פיט לא יכול לנסוע כאן בגלל הפיתולים החדים. הנהג הצמוד שלי הודיע שאין שום בעיה לנסוע על הכביש עם קרוואן באורך 30 פיט. מאחר והוא בעל הנסיון בנינו, אני מאמינה לו. אם אתם מגיעים עם קרוואן, תחליטו בעצמכם.
לאורך הכביש המקביל לנהר יש נקודות עצירה עם שולחנות פיקניק. השקט הגדול, כשרק קולות המים ברקע, עושה את שלו והיום מתחיל בשלווה גדולה. מידי פעם רואים דייג בתוך הנהר הקפוא. להקת ברווזים מושכת את עיננו ואחריה איילה קטנה. מאוד אהבתי את החלק הזה של הקניון.
לאחר הביקור בתחתית הקניון המשכנו לכיוון כביש התצפיות. אין צורך לדעתי להיכנס לכל התצפיות. אני ממליצה להיכנס למרכז המבקרים שנמצא בנקודה Gunnison Point ולשאול אותם מהן נקודות התצפית היפות ביותר.
התצפית שהכי אהבתי היא Gunnison Point הנמצאת מרחק הליכה קצרה ממרכז המבקרים. בפעם הקודמת שהיינו כאן, הכל היה מכוסה שלג וסגור, מלבד התצפית שליד מרכז המבקרים שההרים סביבה נראו כמו עוגת קצפת.
נקודת התצפית האחרונה Warner Point דורשת הליכה של 20 דקות בעליה. ויתרנו עליה. במקום לבזבז קלוריות, החלטנו להחזיר את אלו שאיבדנו עד כה והתיישבנו לפיקניק של צהריים בחורשה הצמודה.
הפוסט הקודם: קולורדו – מדרום לצפון לאורך כביש 550
הפוסט הבא: יוטה האדומה
It Is Only Fair To Share
אושרה קמחי
בלוגרית טיולים ויועצת טיולים בארצות הברית, עם התמחות בטיול עם קרוואנים בארצות הברית.
את האהבה לטיולים רכשתי עוד כילדה בתנועת הנוער, ואח"כ לאחר הצבא בטיולים בארץ ובעולם.
מתוך האהבה שלי לטיולים ולתכנון טיולים למדתי וסיימתי בהצלחה קורס סוכני נסיעות ויועצי תיירות.
אושרה קמחי
יועצת טיולים לארצות הברית ומערב קנדה, עם התמחות בטיול עם קרוואן בארצות הברית וקנדה.
אני עוזרת למטיילים לבנות את מסלול הטיול שלהם ולצאת לדרך מתוך ידע ובטחון.
אני גם בלוגרית טיולים – יש לי בלוג טיולים עם מידע על טיולים בארצות הברית, טיולים בקרוואן וכן טיפים ומדריכים לטיולים בעולם.
מתוך האהבה שלי לטיולים ולתכנון טיולים למדתי וסיימתי בהצלחה קורס סוכני נסיעות ויועצי תיירות.
על המזוודות © 2019 כל הזכויות שמורות | עיצוב ובניית אתר על ידי 365evo Web Solutions
גילוי נאות: חלק מהקישורים באתר מספקים תגמול ע"י צד ג'.
אין הנהלת האתר אחראית לטיב המוצרים או השרותים. באחריות הגולשים לוודא לפני הרכישה שהמוצר/שרות אכן מתאים.
