הפוסט הזה הוא חלק מטיול של 3 שבועות בדרום מערב ארצות הברית,
במהלכו טיילנו באריזונה, ניו מקסיקו, קולורדו, יוטה ונבדה.
הפוסט הקודם: ניו מקסיקו – טאוס (Taos)
הפוסט הבא: מעיינות חמים בלאס וגאס (ניו מקסיקו) והעיר סנטה פה
פעם שלישית גלידה
יום ב' 8/10/2012
אחרי האכזבות בעניין הכדורים הפורחים ביומיים החלטנו לקום מוקדם (2:30) ולצאת לדרך מסנטה פה אל אלבקורקי, בלי לבדוק אם יש טיסות היום או לא.
אל מתחם הפסטיבל באלבקורקי הגענו בשעה 4:30, רק כדי לגלות שהוא חצי ריק.
איפה כל המכוניות והאנשים שהיו ביום הפתיחה?
בשעה 6:00 בבוקר אמור הפסטיבל להתחיל אבל כלום לא קורה. קור כלבים. מזג האוויר לא מאפשר המראה.
לידיעתכם, מנהלי האירוע, אנחנו לא חוזרים לארץ בלי לראות כדורים פורחים באוויר !!
חוזרים אל האוטו כדי להפשיר קצת, לאכול ארוחת בוקר ולהמתין לראות אם משהו קורה.
בשעה 7:00 רואים בלון הליום עף באוויר כדי לבדוק את כיוון הרוח. משהו מתחיל לקרות.
חוזרים לדשא. לאט לאט חשים את ההתרגשות באוויר. האות ניתן והכדור הראשון הפותח את המטס מתחיל להתנפח. בלי לדעת מראש, יצא שנעמדנו ממש לידו. הכדור הוא של חברת הדלק פיליפס 66, נותנת החסות הרשמית של הפסטיבל.
בעלי הכדור מציבים את בלוני הגז והמאווררים ממול לפתח הכדור, ומתחילים למלא אותו באוויר חם. אנחנו ממש ליד ולא מפסיקים לצלם.
הכדור טס באוויר, נושא את הדגל האמריאי, לכל מחיאות כפיים סוערות ולשירת ההמנון האמריקאי.
שאר הכדורים המנופחים עומדים בשורה מרוחקת ושוכבים על הארץ כאילו מרכינים ראשם בקידה להמנון ולדגל.
לאחר הטסת הכדור הראשון מתחילה החגיגה האמיתית. כדורים בצבעים שונים וצורות מגוונות עולים לאויר בקולות צהלה. בכל פעם שעולה כדור, נשמעות קריאות רמות. איזו חגיגה !!
בפעם הבאה אני רוצה להיות על הכדור הפורח !!! (בתשלום צנוע של 350$ לאדם ובהזמנה מראש)
אנחנו מסתובבים בין הכדורים, מצלמים, מתעדים ומתרגשים עם כולם.
אחרי שעתיים מתפנים כלי הרכב, והאנשים מהדשא הגדול. כל הכדורים כבר באוויר ומתחילה תחרות בין הכדורים הפורחים. על הטייסים להפיל סרטים קרוב ככל האפשר לנקודה מסויימת על הדשא.
חלקם זורקים את הסרטים מגובה רב וחלקם מפגין כושר טיס מעולה. הם יורדים עם הכדור הפורח עד כ-20 סמ' מעל הקרקע (אסור לסל לגעת בקרקע. זו פסילה) , זורקים את הסרטים וממריאים שוב במהירות.
מקסים.
מידע נוסף על הפסטיבל תמצאו כאן http://www.balloonfiesta.com/
לאחר התחרות אין עוד הרבה מה לעשות במתחם. נפרדים מהחברים שלנו שחוזרים הביתה לפיניקס לעוד שבוע של עבודה, ואילו אנחנו נוסעים אל המעיינות החמים ליד לאס וגאס שבניו מקסיקו, מקום שרק המקומיים וכמה תיירים בודדים מכירים (ועל כך בכתבה הבאה)
המסלול שלנו
אשמח לתגובות כאן מתחת לפוסט. יהיה נחמד גם אם תעבירו הלאה…
הפוסט הקודם: ניו מקסיקו – טאוס (Taos)
הפוסט הבא: מעיינות חמים בלאס וגאס (ניו מקסיקו) והעיר סנטה פה